חנוכה של ילדות

אבא ואימא הקפידו על חנוכיה, נרות וברכות, כמו גם על סביבונים ולביבות.
דמי כיס לא קיבלנו, כי לא היה כסף.

אבל היה חם בבית, וריח הטיגון מילא את האוויר.
לפעמים היו גם "גריווען" שעשויים משומן בעלי הכנף שהסתובבו בחצר.

בבית הספר שרנו מעוז צור, כד קטן, ובאנו חושך לגרש. למדנו על נס פח השמן ועל שהיינו מעטים מול רבים – וניצחנו.

לא ידעתי שיש משהו כמו חג ההודיה, אמריקה הייתה רחוקה מאד.

הלביבות של אימא היו הכי שאפשר:
3 תפו"א מקולפים, מגורדים ומסוננים, בצל מגורד, ביצה אחת, קמח – כמה שצריך (לא הרבה), מלח, פלפל ושמן לטיגון. היה שווה להיות בבית, בימים ההם ובזמן הזה.

בסוף הארוחה שיחקנו במשחקי שולחן.

אני מתגעגעת.