הרבנות (והיהדות) – כקרדום לחפור בו

תחושה של גועל עולה בי כשאני רואה את הרבנות החדשה. לא כולה. אבל חלקה. כבר לא צניעות. לא מעשים טובים. לא חסות למסכנים, אלא להיפך – כרייה של כסף מתוכם, התמימים, המאמינים, אלה שמחפשים את הטוב והמיטיב. גסה רוחו של פינטו. ערמות של כסף עוברות מיד ליד בהשראתו. מבנה עצום כאן, מבנה מכובד – שם. הכל מראית עין. המלמולים והגו השחוח משהו. מספר 6 ברשימת הרבנים העשירים. אלה שהקימו עמותות ושלבו בהן נמלים שחורות לעבוד קשה ולייצר כסף לרב. גניבה קטנה או גדולה – אחת אחרי השנייה. כסף שחור. ולכל זה אפשר להוסיף תבלינים של מחפשי כח, ביניהם הפוליטיקאים, מפקדי משטרה בכירים ואנשי עסקים. הדת והרוח – בשרות הרווח הגשמי. ופגיעה גדולה ביחידים ולא פחות מזה – בתרבות שלנו.

לפעמים אני שואלת את עצמי מה היה אומר אבי?

2 תגובות to “הרבנות (והיהדות) – כקרדום לחפור בו”

  1. שמואל Says:

    השתדלתי להימנע מביקורת על עולם הרבנות, אבל אי אפשר יותר. מה שמתפרסם אודות הרבנים מחליא.

  2. benziv Says:

    מבינה אותך… מאד. אין מקום לתמימות ואהבת אדם פשוטה. עוד מוסד שהעת החדשה מפרקת.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: