אומרים לי הסטודנטים שלי: אנחנו לומדים על הגישה הפסיכואנליטית לקבוצות, ושם צריך לראות כל הזמן את ה"למה"? ואילו את מלמדת אותנו – לא לשאול "למה"? אלא בעיקר "איך", "מתי" וזה די מבלבל. נכון. בתהליך הסוציאליזציה אתם חייבים להתבלבל, אתם לומדים נורמות ואידיולוגיות שונות של גישות שונות וזה ממש בסדר. בעתיד, תבחרו מתוך ה"טעימות" של היום את הכיוון שלכם מחר, ואולי תייצרו בכלל משהו אחר על הבסיס הרחב והשונה של הלבנים שהניחו עבורכם. בעצם מה שיש לי לאחל: שתתרגלו לבלבול ותלמדו להנות ממנו, רק אל תחפשו את האמת האחת והיחידה
-
הרשמה
רשום
כבר יש לך חשבון ב-WordPress.com? זה הזמן להתחבר.
החיים בארגונים 
יוני 12, 2014 ב- 6:48 pm |
סתם בדקתי מה זה ה-reblog, והעליתי מן האוב את הפוסט הזה…
יוני 12, 2014 ב- 7:41 pm |
אתי תודה. תענוג לקרוא את מחשבותיך, דעותיך, רגשותיך. מעשיר ותורם ונותן תחושה שהמקצוע שלנו נפלא גם אם מורכב, מבלבל ובהחלט לא פשוט.
יוני 13, 2014 ב- 11:24 am |
המקצוע שלנו יכול להביא להתמכרות… אני דוגמא… שבת שלום!
אוגוסט 5, 2014 ב- 7:10 am |
הי אתי,
בלי קשר לפוסט.
אשמח להמלצתך על לימודי גשטאלט.
תודה,
יעל כרם
0526053987
yaelkerem@gmail.com