אין לי דרך אחרת להסביר את אובססיית הניקיון בספינה – חוץ מהפחד מהאבולה. חוץ מזה שחתמתי שאין לי מחלת חום, ואין לי בחילות כשעליתי לספינה, רוססתי כל הזמן. כמו ילדה קטנה הושטתי שתי ידיים אל מי שעמדה בכניסה לחדר האוכל, או על הרציף, כשחזרתי מהטיול על החוף אל הספינה. נתבקשתי להמעיט בלחיצת ידיים לאחרים, ושכחתי את זה כששמחתי באיש ממקדוניה שפתר לי בעיה. הושטתי לו יד, וראיתי בהבזק את ההיסוס שלו. אבל הוא החזיר לחיצה. ואולי רץ אחר כך לחטא את הידיים. כמו שני שומרים – ניצבו בכניסה לחדר האוכל 4 מיכלים, שניים מכל צד. לא יכולתי להימנע מההתזה הזאת.
בכלל, המליצו לי להרבות בשטיפת ידיים. כמובן במצבים הרגילים, אבל גם האחרים.
עובדים חולים – הורדו מיד ממצבת כח האדם. כולם נשמרו היטב.
חשבתי על הספינות שנשאו בעבר מגיפות ממקום למקום ועליהן דגל שחור. הדגל השחור רדף אותי גם כשלפנות בוקר נראה היה הדגל של האיחוד האירופאי שהוא שחור ככחול רגע לני שהיום עלה.
חשבתי על המשמעות הכלכלית של עצירת ספינה ושמחתי שלא הגענו למקום הזה. המשכתי לרחוץ ידיים והסכמתי להיות מותזת.
כשעליתי על המטוס ארצה, בברצלונה, אף אחד לא ריסס אותי. מאחורי, בשורה 59 ישבה נוסעת שהשתעלה נוראות כל הדרך. הייתה לי הרגשה שאחלה. ואכן חליתי.
היום לא היו נותנים לי לעלות על הספינה, במצבי.
מיהרתי אל הרופאה. אמרתי לה שלצערי עלי לספר לה שחזרתי מספרד. שאני מקווה שאני לא מביאה איתי אבולה.היא נתנה לי תרופות להורדת חום, להפגת השיעול, להקלה על הנזלת, ואמרה לי שזאת לא אבולה, אלא סתם וירוס. "ספרד היא לא ארץ אקזוטית", הוסיפה.
על הספינה שלנו לא היו אנשים אקזוטיים. לדעתי – אין להם כסף.
ניצלתי. עוד כמה ימים ואתאושש מהשפעת. אבל בינתיים שמעתי שבנתב"ג ערכו תרגיל נגד האבולה.
אני לא נוסעת עכשיו לשום מקום, רוחצת ידיים כמה שאפשר, לא לוחצת ידיים. סתם רובצת על הספה ומחכה שה"דמוי אבולה" שלי – יעבור.
תגים: ה- EPIC
אוקטובר 17, 2014 ב- 2:22 pm |
רפואה שלמה
אוקטובר 17, 2014 ב- 2:28 pm |
תודה! אני מעניקה לשפעת שלי יותר כח משיש לה באמת… אבל – בכל מקרה אני מושבתת.
אוקטובר 17, 2014 ב- 4:01 pm |
אתי, לא על המסע המעניין, אני רוצה להגיב, אלא על האבולה. בזמנו, ארגון הבריאות העולמי הזהיר את כל העולם בפני האסון הנורא של שפעת החזירים. זוכרים? עכשיו הוא מזהיר בפני האבולה. אני מקווה שהתוצאה תהיה דומה.
אוקטובר 17, 2014 ב- 4:22 pm |
זהו, שהאבולה הפך לחלק מהמסע. המילה לא נאמרה ולא הוזכרה אפילו ברמז, אבל ההקפדה הייתה משהו שלא חוויתי בשום מקום קודם לכן.
אין לי מושג איך חוו מפליגים את שפעת החזירים, אבל נראה לי שמגפות הן חלק מהתת מודע הקולקטיבי והן מפחידות.
בכל פעם שראיתי את העובדים עוברים על הקירות של המסדרונות ועל מעקות (או מעקי) המדרגות שבין הסימונים, אני ראיתי "אבולה". ויכול להיות שזאת אני, אבל נדמה לי שלא כך הוא. ואולי אם הייתי מפליגה אז הייתי רואה שפעת חזירים.
בדקתי בעקבות ההערה המענינת שלך ומצאתי שב2009 חלו 140000 בשפעת חזירים לסוגיה איש ומתו כ850. יש היום חיסון.
נדמה לי שהאבולה תוקפנית יותר.
אוקטובר 17, 2014 ב- 8:43 pm |
מהאבולה מתו כ-3000 והמגיפה רק באפריקה. ארגון הבריאות העולמי עושה פאניקה בלי כל מידה.
אוקטובר 17, 2014 ב- 11:52 pm |
הפאניקה – פועלת… נקווה שאכן כמו שאתה מצפה – כך יהיה.
אוקטובר 21, 2014 ב- 11:28 am |
אתי יקרה, הרבה בריאות !
מקווה שאת מרגישה יותר טוב.