פחח יקר שלי

פחח יקר שלי, אבא שלי!
כל כך הצטערתי וכעסתי על השר סילבן שלום. אילו דברי להג, ואיזה חוסר כבוד לאדם העובד.
התפלאתי ולא התפלאתי.

חשבתי שאת בית המקדש בנו אומני עץ, ואומני אבן, וכנראה גם פחחים אם כי אני לא יודעת. ונתנו להם כבוד. ובלעדיהם ובלעדי שכמותם – לא הייתה יצירה.

חשבתי שבבת אחת הוריד לרמה נמוכה את כל אלה שבנו תנורים עם פתח של לב, משהו שכל מוזיאון נוסטלגי היה מתרפק עליו (http://www.nostal.co.il/Site.asp?table=Terms&option=single&serial=9448&subject=%F4%F8%E9%E8%E9%ED%20%F9%E4%E9%E5%20%E1%EE%E8%E1%E7&portal=%E0%E1%E9%E6%F8%E9%ED%20%E5%E7%F4%F6%E9%ED). הנה מצאתי אחד מאלה שבנית, אבל ללא פתח הלב הידוע שלך.

כל כך התפלאתי שמה שהיה נמחק.

ולא התפלאתי – כי הוא לא הכיר אותך ושכמותך. הוא לא ידע שפרנסת בפולין את המשפחה שלך החל מגיל 13, בפחחות, בטיפוס על גגות ובנייתם. הוא לא ידע שככה התחתנת ופרנסת וגידלת ילדים.

ולא היית בן עדות מזרח.

לא התפלאתי – כי הוא לא ידע שמי שהיה פחח, למשל, בשואה, היה לו סיכוי להינצל. וכך ניצלת אתה ושהית במחנה כפיה כשאתה מתקן מטוסים. הוא לא ידע שאמרת לי שמקצוע יכול להציל חיים, ושללא הפחחות שלך – היית גם אתה עולה בעשן לשמים.

הוא לא ידע שככה פרנסת אותי. ושתמיד אהבת גם השכלה. ולא מצאת פער בין המקצוע לבין הידע הרחב יותר.

הוא לא ידע שבשביל זה היית קם בחמש בבוקר ומדווש עם האופניים למפרץ חיפה וחוזר בערב.

הוא לא יכול היה לדעת, שהיית חבר בוועד העובדים ולחמת על זכויות.

הוא לא ידע ששם, במפעל שבו עבדת, למדתי פעם ראשונה איך נראה ארגון שטוח, כי מי היו שם בסה"כ? משפחת הבעלים ועוד כעשרים עובדים.

ובעיקר הוא לא הכיר את ריח הבדיל הניתך כדי לחבר שני חלקי פח או לתקן את הסיר של השכנה, ולא החזיק את המספריים הענקיות שגזרו את הפח.

כי מה הוא בכלל מכיר?

את רשרוש ניירות הכסף….

אהבתי אותך אבא, פחח שלי פרטי, ואת כל הנפלאות שגזרת בידיים קשות ומיובשות – מפח.

10 תגובות to “פחח יקר שלי”

  1. יעל כרם Says:

    כל כך נכון. אבל רק מי שלא חש נחיתות יכול לעסוק בכל מקצוע, באושר ושמחה. עדיין לא הסתיים המסע של החברה הישראלית לשוויון ותחןשת שוויון

  2. benziv Says:

    ומעצבן שזה השר לפיתוח הנגב והגליל, ואפשר להבין איך נסגר עוד מפעל בערד…
    העיקר שסילבן מתפרנס.

  3. aida Says:

    רגשת אותי מאוד אתי .
    מרגישה ומצטרפת לכעס הצודק שלך.
    אבא שלי ,ז"ל היה חייט וגם לא היה מיזרחי אבל היה כהן .
    על המצבה שלו הופיע סימן הידיים של הכהנים.
    היה בן אדם מאוד חכם ומלא הומור .

  4. benziv Says:

    אבא שלי היה כהן, ועל הקבר שלו חקוק כד וממנו נשפכים המים כנראה אל הידיים של אביך. להורינו היו כמה סולמות לדרג את עצמם. היום – זה בעיקר הכסף, והעדה…

    ריגשת אותי.

  5. יאיר דקל Says:

    אתי, קראתי ושמחתי לתגובתך.
    על "השר לפיתוח הנגב והגליל" אני חושב שהוא שר לענייני כלום. ולא היחיד.

  6. benziv Says:

    תודה, יאיר.
    אני חושבת שהוא השר לענייני קידום עצמו (לנשיא כמעט), ורעייתו.

  7. נירה כרמון Says:

    מרגש מאוד ועוד יותר עצוב לאן שהגענו.

  8. benziv Says:

    נכון. נכון מאד.

  9. אלעד גוטמן Says:

    פחות משלוש מאות מילים, כל מילה מחושבת ומדודה, שזורים לשני סיפורי חיים ולשואה של עם שלם. כל מילה פנינה בוהקת, ניגוד גמור לעליבותו של אדון סילבן שלום, שר שלם בממשלת ישראל, ולדרך בה הציג את הנושא.

    גברת בן זיו, היה לי הכבוד ללמוד אצלך ייעוץ על פי תיאורית הגשטאלט בחוג לייעוץ ארגוני. מודה לך על התגובה המרגשת והכואבת – כואבת כי היא מראה לנו איפה אנחנו נמצאים, וכנראה מנבאת לאן אנחנו הולכים.

  10. benziv Says:

    תודה אלעד. אולי קראו את זה גם כמה מובילי דעה שיכולים לשנות את המצב… אני סקפטית.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: