Archive for אוגוסט, 2017

"תדמייני שאת כוכבת". ספר שירים חדש לשולמית אפפל

אוגוסט 14, 2017

שיהיה בהצלחה גדולה! בשעה טובה!
מסכימה עם התשבחות – לגמרי

כותבת מוחקת

לפני כך-וכך שנים, כשהייתי נערה, ישבתי לצפות בתכנית אירוח של שישי בערב. התארחה שם משוררת, שמן הסתם ביקשו ממנה ליח"צן את עצמה בשעות צפיית השיא. היא סיפרה על שינויים אישיים מאוד שעברה בחייה, חשפה מקום כאוב בזהירות רבה. רבקה מיכאלי רכנה לעברה וניסתה להקשות בשאלה פולשנית אחת יותר מדי. "נו באמת", אמרה לה המשוררת בקול שקט. "תפסיקי עם זה".

עברו כאמור שנים, ולא שכחתי שזו היתה שולמית אפפל. מאז גדלתי והצלחתי להתוודע קצת אל המשוררת הנהדרת הזו, שהיא גם גדולה מהחיים וגם מצחיקה מאוד, ואני חוסכת כאן במילות תואר נוספות כי אחרת היא לא תרצה יותר לנסוע אתי לקנות חומוס. מה שקרה במהלך ההיכרות הזו הוא, ששולמית בחרה בי להוציא את ספר השירים השביעי וטורף המנוחה שלה, "תדמייני שאת כוכבת". ספר שיוצא ממש עכשיו ממכונות הדפוס.

למה להמשיך להתעלע? אעתיק כאן את השורות הראשונות מן הקומוניקט שיצא השבוע:

הוצאת פטל שמחה להכריז על הוצאתו לאור של ספר שירים חדש…

View original post 202 מילים נוספות

מסע הפרישה

אוגוסט 8, 2017

לפני מספר שנים רב, וליתר דיוק בתחילת שנות התשעים, יצא לי להנחות קבוצת קצינים בכירים רגע לפני פרישה. מהם למדתי על מספר "נכויות" שהתפתחו אצלם במהלך השרות. אחת מהן הייתה קשורה לטלפון: איך מחפשים קשרים עם אנשים שאבדו במהלך השנים? איך מדברים אתם? איך שולחים פקס ואפילו: מה עושים כשהטלפון בבית שותק ואין מי שיחפש אותם.  רגע שנתפס אצלם מפחיד.

ממש בימים אלה, הטלפון שלי שותק יותר. האם אני פוחדת? האם הגעתי למקום שהפחיד את הקצינים ?

אני עובדת בעצם מגיל 13. התחלתי בשיעורים פרטיים. הייתי חוזרת מבית הספר, אוכלת משהו, מניחה את התיק, ויוצאת אל בתי התלמידים. זכיתי באמון רב של ההורים וגם בכסף כיס. המוניטין שלי גדלו ועד שהגעתי לגיל גיוס עשיתי "ממון רב", יכולתי לקנות לעצמי כל מה שרציתי, רכשתי צמר וסרגתי לאבי ולאחי, קניתי לאימא שטיח קטן ליד המיטה, ובעיקר הרגשתי מאד מוצלחת.

מאז לא חדלתי לעבוד. הייתה לי קריירה שהייתה טובה למדי. התעניינתי במה שאני עושה. כרגע אני במסע פרישה, צועדת בדרך לירידה מהבמה המקצועית, כשאני שבעת רצון, ומאושרת . אני מחפשת ריגושים ממש כמו שהתחלתי. אני מתנדבת במוזאון, וגם בדיור מוגן. מתאים לי להתעסק בהיסטוריה ומתאים לי להתעסק בספרות. מתאים לי לכתוב. ואני משאירה מקום לעוד הרפתקאות.

אני עדיין פתוחה לעבודה, בעיקר בתחום הסופרויז'ן, אבל כמעט שאינני מבקרת כבר בארגונים. מחכים לי חיים אחרים ועשירים. אני במסע מסוג אחר.