לפני מספר שנים רב, וליתר דיוק בתחילת שנות התשעים, יצא לי להנחות קבוצת קצינים בכירים רגע לפני פרישה. מהם למדתי על מספר "נכויות" שהתפתחו אצלם במהלך השרות. אחת מהן הייתה קשורה לטלפון: איך מחפשים קשרים עם אנשים שאבדו במהלך השנים? איך מדברים אתם? איך שולחים פקס ואפילו: מה עושים כשהטלפון בבית שותק ואין מי שיחפש אותם. רגע שנתפס אצלם מפחיד.
ממש בימים אלה, הטלפון שלי שותק יותר. האם אני פוחדת? האם הגעתי למקום שהפחיד את הקצינים ?
אני עובדת בעצם מגיל 13. התחלתי בשיעורים פרטיים. הייתי חוזרת מבית הספר, אוכלת משהו, מניחה את התיק, ויוצאת אל בתי התלמידים. זכיתי באמון רב של ההורים וגם בכסף כיס. המוניטין שלי גדלו ועד שהגעתי לגיל גיוס עשיתי "ממון רב", יכולתי לקנות לעצמי כל מה שרציתי, רכשתי צמר וסרגתי לאבי ולאחי, קניתי לאימא שטיח קטן ליד המיטה, ובעיקר הרגשתי מאד מוצלחת.
מאז לא חדלתי לעבוד. הייתה לי קריירה שהייתה טובה למדי. התעניינתי במה שאני עושה. כרגע אני במסע פרישה, צועדת בדרך לירידה מהבמה המקצועית, כשאני שבעת רצון, ומאושרת . אני מחפשת ריגושים ממש כמו שהתחלתי. אני מתנדבת במוזאון, וגם בדיור מוגן. מתאים לי להתעסק בהיסטוריה ומתאים לי להתעסק בספרות. מתאים לי לכתוב. ואני משאירה מקום לעוד הרפתקאות.
אני עדיין פתוחה לעבודה, בעיקר בתחום הסופרויז'ן, אבל כמעט שאינני מבקרת כבר בארגונים. מחכים לי חיים אחרים ועשירים. אני במסע מסוג אחר.
החיים בארגונים 
אוגוסט 8, 2017 ב- 1:20 pm |
אתי יקרה ריגשת אותי עד עומק ליבי .גם אצלי הטלפון שותק.
כל הכבוד שמחפשת ריגושים אחרים ולא נחה .
היו לך חיים מלאים ואת ממשיכה.
אני זגורה בין 4 קירות ויוצאת רק לזרוק זבל או סידורים חשובים.
מאוד חלשה והשכן מעלי מציק לי ברעש יום ולילה ולא מצליחה לתפוס על חם את מי , שעושה נזק למכשירי חשמל ,לבגדים ועוד.
עושה כל מה שצריך כדי לשרוד ומאמינה בטוב .
משתדלת לחשוב חיובי ועם הרבה הומור על כל השינוים שמופעיים בחיים שלי עם ההתקדמות בגיל.
הרבה הצלחה בכל !!!
אוגוסט 9, 2017 ב- 3:20 am |
בוקר טוב לך!
מאד שמחה שאת שומרת על חשיבה חיובית והומור. אין כמו זה.
מאד מצטערת לשמוע על הקושי.
טוב שאת בקשר דרך האינטרנט, אבל כמובן שזה לא מספיק. האם את בקשר עם מישהו בעיריית חיפה , למשל? אשה לאשה?
האם אפשר לעזור לך?
אוגוסט 8, 2017 ב- 8:05 pm |
בהצלחה אתי במסע החדש שנפתח לך עכשיו. טלפון שותק יכול להיות דבר נפלא לתקופת ביניים. יש אפשרות לשמוע קולות חדשים ואולי גם תכתבי יותר. אני (את יודעת) אמשיך לעקוב בסקרנות…
אוגוסט 9, 2017 ב- 3:24 am |
תודה שרון!
אני יוצאת למסע הזה בכיף. מנסה להשתלט על הבלגן ששנות העבודה שלי יצרו. מסדרת מחדש את הבית. חושבת על ההמשך. מרפדת.
העבודה שלי במוזאון – מוציאה אותי בתחושה מצוינת. אין יום שאני לא לומדת שם משהו חדש. לידי מתנדבות גם נשים בנות 80+. הן נהדרות.
וכמובן שסוף כל סוף יש לי זמן למשפחה.
וכן, הטלפון מצלצל פחות, אם כי אנשי מכירות מוצאים את דרכם אלי…
ותמשיכי לעקוב! זה כיף.
אוגוסט 9, 2017 ב- 6:59 am |
אתי, קראתי בשמחה. לי אין בעיה להתקשר אל אנשים מן העבר הרחוק ואני שמח על כך, אבל ראיתי שאת ממשיכה לעשות וזה בעיני העיקר. נדמה לי שבני גילי מתים משיעמום ולכן הפעולה והעשיה הן הפתרון.
קראתי את הודעתך שאת פורשת מן הבוקלאב והצטערתי. אני מבין את הסיבות שלך, אבל מצטער כי הנחייתך היתה מצויינת והשתתפותך – חשובה.
אוגוסט 9, 2017 ב- 5:57 pm |
כן, אני ממשיכה לעשות, ולא רק לעשות אלא לעשות את הדברים במדויק. אני מניחה שבעוד כשנה כבר אהיה עסוקה בסדר יום אחר. תמיד יש דברים שנשארים למועד לא מוגדר שנקרא לפעמים "פנסיה", אשתדל שלא לחכות יותר מדי. בינתיים מבחינת מס הכנסה, מע"מ והביטוח הלאומי – אני עובדת מהשורה…
לגבי הבוקלאב שלנו – תודה על דבריך. שמחה שתרמתי. מאד ממליצה שאתה ואולי עוד מישהו תציצו בספר: הנשף/אנה הופ. ייתכן שתמצאו עניין רב בו. נאמר עליו שהוא סוג של "קן הקוקיה", אבל בריטי. מצאתי אותו מעניין. עוסק גם ב"אאוגניקה", שעזר לגרמנים להגיע לתורת הגזע.
ובאותה הזדמנות – ד"ש לכולם!
ושוב – תודה.
אוגוסט 9, 2017 ב- 9:39 am |
תודה אתי יקרה.
את יודעת את המייל שלי.
אשמח את תשלחי לי לשם את המייל שלך,
אז נוכל "לדבר" בפרטיות .
אוגוסט 9, 2017 ב- 5:57 pm |
אהיה בקשר…
אוגוסט 9, 2017 ב- 6:10 pm
משהו השתבש. אשמח אם תכתבי לי ונמשיך משם:
etibenziv46@gmail.com
אוגוסט 10, 2017 ב- 8:58 am |
שווה צפיה. http://hot.ynet.co.il/home/0,7340,L-12345-114999,00.html
אוגוסט 11, 2017 ב- 7:02 am |
אתי יקרה,
מרגש לקרוא על המסע הפרישה שבו את צועדת כרגע ועל הגילויים החדשים אליהם את נחשפת. זה שלב חדש בחיים. שלב חדש ומרתק שבו את יכולה להיות עסוקה במה שאת רוצה ואוהבת. בין השורות שכתבת אני יכולה להרגיש שהמצב החדש ממלא אותך וזה נהדר. חיבוק ממני
אוגוסט 12, 2017 ב- 3:38 am |
הי יהודית! נחמד לפגוש אותך כאן… שולחת לך חיבוק – בחזרה!!!