חרציות

תשומת ליבי מוסטת תמיד לחרציות, כשמגיעה העונה הנכונה. ועכשיו היא העונה ואולי כבר סוף העונה. הן פורחות בד"כ בגושים גדולים, מה שמגדיל את הסיכוי לראות אותן. כבר גיליתי שאין טעם להביא אותן הביתה, ולכן אני לא נוגעת בהן, רק מתרשמת.לא חשוב על מה אני חושבת, החרציות נדחקות פנימה ותופסות לי את התודעה לרגע או שניים. מעין מדיטציה של חרציות – הן עושות לי. אח"כ הן מאפשרות לי להמשיך.

בתחילת ההכרות שלי עם בן זוגי (לפני כמעט 20 שנה), הוא ארג לי צמה של חרציות. ארוכה כזו. אני לא ראיתי אף פעם דבר מקסים כזה. אולי בגלל זה נשארתי איתו. 

2 תגובות to “חרציות”

  1. יהודית Says:

    סיבה נהדרת להשאר עם איש כזה

  2. benziv Says:

    את צודקת.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: