איך בונים סדנא מוצלחת?

 נתבקשתי להתייחס לנושא של בניית סדנא. להלן מה שבשעת בוקר זו, מוחי יכול לעלות וזו כמובן רק התחלה:

1. מכירים את האוכלוסיה אם אפשר (מי היא (מנהלים? עובדים? סטודנטים?)? מה היא אוהבת? במה היא מתענינת? מה על סדר היום שלה? מה היא יודעת? מה היא רוצה לדעת? מה כדאי שתדע? איך היא אוהבת? וכו').

2. אם לא מכירים את הקבוצה – אפשר לדגום ולדבר עם כמה אנשים לפני ההתחלה.

3. אם אי אפשר לדגום, מתחילים את העבודה בלי הכרות מוקדמת. מפנטזים.

4. אם הנושא פתוח – הולכים על מה שיודעים הכי טוב, על המומחיות. אם הנושא סגור/מוזמן – מתחילים את הלמידה.

5. נניח שהנושא הוא: 'הצלחה- איך מצליחים יותר'?

6. מסע בתוך עצמי: קודם כל מתיישבים וחושבים על ההתנסויות שלי שהביאו לי הצלחה, שגרמו לי להצליח יותר. אין כמו התנסות אישית, לא לדלג על החלק הזה. מה היה בהן? איך הן קרו לי? מה היו הרגשות שליוו אותי לפני? אחרי? לכמה זמן? האם יש לי איזה מסקנות? האם יש הבדל בין התנסויות מוצלחות כאלה ואחרות? ו- כל השאלות האחרות שאפשר לשאול. וכמובן גם ביחס לסדנא: מה זה  בשבילי: סדנא מוצלחת? מה אומר סבב התגובות בסוף (כן, כן, לפנטז את הסבב בסוף).

7. לומדים גם מחוץ לעצמי: מספרים שעוסקים בנושא, מהארגון שאני עומדת להעביר בו את הסדנא, ועוד. מחפשים תשובות לשאלות הנ"ל אבל לא רק.

8. מסע בארץ המנוגדת: כדאי גם לחשוב על הקוטב השני: הכישלון. מה מאפיין אותו? מתי הוא מופיע? מה התחושות? האם אפשר למנוע אותו? מה יקרה לי אם אכשל? וכו'.

9. ומה ההבדל בין הצלחה לכישלון? האם היו מקרים שחשבתי שאני נכשלת והצלחתי? ההיפך? האם היו מצבים בקבוצה שהיו לכישלון והפכו להצלחה? האם הכישלון מכין להצלחה או ההיפך?

10. רושמים כל הזמן: מחשבות, הערות, תובנות ועוד. מתחילים לבנות טיוטא של סדנא. מניחים לה, ממש כמו בעוגת שמרים – לתפוח.

המשך – יבוא מחר.