זוטות מהחזרה לשגרה

בוקר. חוזרת לשגרת החיים, עדיין בהדרגה. קראתי חצי מהדה-מרקר (נתתי לאיש שלי שיצא לעבודה מוקדם) ואת כל שאר העיתון שנשאר בידי. הצטערתי מאד על המלחמות בסין. חשבתי על התרבות והשפעותיה על המלחמה, על הדרך בה רואים את הדברים האנשים ועל ה'איך' של המחאה. המשחקים האולימפיים של סין בסכנה? לא יודעת. הדגלים השרופים, המחסומים וכלי הרכב של הצבא והמשטרה ברחובות – נראים כל כך שונים ממה שאני זוכרת בביקור שלי, קרוב לטיבט. רק האופניים – דומות.

אחר כך נכנסתי למייל שלי ומצאתי את המכתב של ניצה מאוסטרליה. איזה כיף לה: שנת טיולים בעקבות האקדמאי שבמשפחה, זה שמסתפק בישיבה בספריות ומשאיר לה את המרחבים העירוניים והאחרים – לטייל בהם. יתרונותיה של אשת פרופסור, בעלת עין חדה והבנה גדולה.

עד כאן החלק הבין תרבותי.

היום – הולכת לביטוח הלאומי שמרגיש שאפשר לגבות ממני כפל כפליים משום מה. לא עזרו כל פניותיו של רואה החשבון וכל פניותי. נראה מה יעלה הביקור. ייתכן שיתמצה בסיפור בלבד.

הולכת לקנות לי כיסא טוב לגב. אומרים לי שכיסא ברכיים או יציבון – הכי עוזר. לא יודעת. עוד לא בדקתי את עבודות הסטודנטים, קשה לי לשבת הרבה ליד המחשב. אני חייבת להם את זה. וגם לעצמי.

אחר כך, יהיה לי זמן לסדר את הניירות שעל השולחן שלי (איזה בלגן!) ועוד להספיק לדיקור סיני.

רק שהגב יפסיק להגיד לי: גם אני, גם אני!