קשקושה, השקט לפני שהכל חוזר לשגרה, מסירת הנכדים והספרים

החזרתי גם את הנכדה שלי הביתה, לא לפני שצחקנו עד דמעות כשדיברה על קשקושה (במקום שקשוקה) ויצאתי עם הקטן שבחבורה (בן שנתיים וחצי) לפארק המשחקים. בעוד כשנתיים יוכל גם אולי הוא להצטרף לסבב הנכדים בחופשות, ולגרום לי להתגלגל מצחוק. הוא כבר גדל בתוך העברית ולכן יצטרך ללמוד להצחיק אותי באופנים אחרים…

קצת עייפה. יש דברים שהיו טובים ויש פעילויות מתוכננות שלא הצלחתי לבצע עם הנכדים. אבל, החשיבות הגדולה ביותר שאני רואה בביקור שלהם, מעבר לסיפוק צרכים פסיכולוגיים שלי ושלהם, הוא ההזדמנות לדאוג לערכים מסויימים שיעברו הלאה, החל מביקורים במוזיאונים שנערכו לצורך זה וכלה בויכוחים על מה אני כן או לא קונה.

ומכאן בזוית חדה כמעט חוזרת לשגרה: ממש בימים אלה שאני מרגישה מועשרת ועשירה בגלל הקשר עם דור ההמשך, אני מרגישה גם עשירה מידי בחפצים, עד כדי הצפה. אני מחליטה מידי זמן לוותר על כמה מהם. אחרי שנתתי סטים שלמים של כוסות לאחת מהבנות, ואחרי שתרמתי גביעי קריסטל עדינים, פגיעים ובאותה מידה יפהפיים, שהשארתי אצלי  אחרי מות אימי, אני מתחילה להיפרד מספרים.

הניקיון הזה, שרונית מטלון, מורתי לשעבר, בוודאי לא תוכל להבין – נחוץ לי.  מידי פעם אני מרגישה חנוקה מהתרבות כפי שהיא משתקפת בבית שלי, שלא רק שהלך ונעשה קטן עם השנים, אלא שגם קל מאד להעמיס עליו מחדש.

היום, כשאבקר אצל אחי, אמסור חמישה ספרים למי מילדיו שירצה בכך:

1. עבודה זה שמחה של סקוט אדמס, שקיבלתי כמתנה מאיפ"א.

2. הטאו של פו מאת בנג'מין הוף, שקיבלתי מנועץ לשעבר.

3. סערת נפש של ד"ר יובל יורם, שקניתי לעצמי בשעתו.

4. כלים שלובים של יהודית ריכטר, ספר שכתבה בימים שלפני מדינול, ושקניתי לעצמי מזמן.

5. ספר שנקרא "Honku" מאת אהרון נפרסטק, שיקבלתי מחברה טובה ועוסק בזן.

 

עוד ספר אחד שנקרא 'שיטת ה- IBM, מאת באק רוג'רס עומד להימסר לקרוב משפחה שמצא את עצמו ממש בימים אלה ב- IBM.

 

אני מסתכלת בארון הספרים שלי ונראה שחסרות לו כמה שיניים במקום שיצאו הספרים שאמסור. המשמעות: יש צורך לסדר אותו מחדש.

ספרים שכרגע לא אמסור בכלל:

ספרות יפה, גשטלט, יסודות הפסיכולוגיה, וספרים מרכזיים ביעוץ ארגוני.

כל השאר עומד לצאת מפתח הבית בימים ובשבועות הקרובים.

אני דווקא נהנית מהפרידה הזו. נושמת לרווחה.

 

ואחרי שאמסור הכל – ישוב השקט לשכון כאן.

4 תגובות to “קשקושה, השקט לפני שהכל חוזר לשגרה, מסירת הנכדים והספרים”

  1. יהודית Says:

    גם אני עשוה סדר בספרים
    כעת אני מוסרת את הספרים ששימשו אותי בתקופה שהייתי מורה.
    בשבילי מסירת הספרים אומרת שויתרתי על החלום לחזור ולהיות מורה.
    נראה שויתרתי עליו מזמן אבל רגשית היה לי קשה עם זה…
    כעת הגיעה העת להפרד באמת ולסגור מעגל

  2. benziv Says:

    זהו. הספרים שציינתי נמסרו לאחיינים שלי. אבל זאת רק התחלה.
    בדרך כלל, אחת לכמה שנים אני מוסרת את הספרים ללא תשלום לספריות או למוסדות, כגון "מקלט לנשים מוכות", או אישה לאישה (במיוחד ספרות פמיניסטית רבה שהייתה לי). נכון להיום, כשהמשפחה התרחבה ולאנשים יש תחומים ותחביבים ידועים – אני מוסרת להם.
    אני מחכה לביקור של אחת הבנות שלי – שתיקח כמויות.
    וכן, כמוך – אני נפרדת מחלק מהדברים שעשיתי בעבר.

    אין כמו פרידה מהישן – כדי לפתוח את האופציה לחדש.

  3. Amit Schreiber Says:

    האמת שאני קצת יותר מתעניין בספר של סקוט אדמס, איש מרתק בעיניי, מאשר בספר של באק רוג'רס

    הבלוג של סקוט אדמס:
    http://dilbertblog.typepad.com/the_dilbert_blog

    וכמובן יצירתו המוכרת ביותר, דילברט:
    http://www.dilbert.com

  4. benziv Says:

    טוב, אני מקווה שהספר לא נעלב… הוא יחזור למדף ויחכה למישהו אחר…

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: