לשבור שתיקה – מפיצה מייל שהגיע אלי ומפנה למאמר

אוגוסט 2008 

 

לשבור שתיקה                                   

בעקבות הדיון הציבורי הגועש בימים האחרונים סביב פרשת חקירתו של פרופ' בן ארי, חבר סגל בכיר בפקולטה שלנו, בדבר חשדות בגין הטרדות מיניות ואונס, הרגשנו צורך לפנות באופן פומבי אל ציבור הסטודנטים וחברי הסגל. הנושא מטריד אותנו ומכאן קריאתנו.

מזה שבוע שאנו עוקבות אחר הפרשה, המומות ומופתעות. לא רק שבתנאים ובנסיבות אחרות, היינו יכולות להיות עצמנו המושא להטרדה או לפגיעות מיניות נוספות, אלא שהבועה האקדמית והמנגנון ההיררכי שאנו נתונות בהם, נתנו למעשה יד לקיום התופעה. אלפי שחקנים אקדמיים מתנהלים במגרש שהכללים בו מטושטשים ומזמנים ממילא משחק לא הוגן.

השתיקה הזו, שתיקת האוניברסיטה שקידמה את שתיקתן ארוכת השנים של תלמידות המחקר ואשר אופיינית כל כך לתופעת התקיפה המינית בחברה, לא הועילה להן, והייתה הרסנית למערכת כולה. אנו כותבות על מנת לשבור את קשר השתיקה. שילוב של יחסי מרוּת וניצול מיני הוביל להיווצרות נורמות של איום, פחד ופגיעה בתוך המוסד האקדמי שהוא גם הבית שלנו.

אנו מחזקות את ידי המתלוננות, ידיהן שהן גם ידינו, ידי כולנו. אנו קוראות לתמוך בהן על בחירתן במהלך אמיץ שכרוך בקשיים ובכאב, ואשר גורר אחריו, לדאבוננו, יחס משפיל וחדירה בוטה לפרטיותן, אולם גם פתיחת דלת לעתיד טוב יותר.

 

אנו קוראות לאוניברסיטה לעגן הגדרות ברורות בתקנון האקדמי, ובמיוחד להקפיד לאכוף אותן. אולם לא רק זאת, אלא לטפל ברצינות ובאחריות בפרשה הנוכחית, ולא להקל ראש בפרשות דומות שייתכן שטרם נחשפו. אנו מבקשות להפוך את האוניברסיטה לסביבה בטוחה מאלימות מינית עבור הסטודנטים ותלמידות ותלמידי המחקר כאחד. שנים רבות מחיינו מושקעות על מנת להתקדם ולקדם את השיח האקדמי, ואיתו את החברה הישראלית. אל תגרמו לנו להיכנע ללחצים לא מוסריים, לחיות במשטר של פחד ולמכור את הגוף והנפש שלנו למען מטרה זו.

 

מן הראוי שהאוניברסיטה תהיה סמל המשקף ערכים ראויים לחברה כולה.

 

תלמידות ותלמידי מחקר שאכפת להם

המחלקה לתקשורת ועיתונאות, האוניברסיטה העברית בירושלים

 

וראו את המאמר של אורית קמיר בנושא   http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1007656.html