בוקר של כיפור

ריח סיגריות ממלא את הבית. סימן שהשכנה שלי התעוררה. אני מתבוננת מהחלון אל המרפסת שלה. היא יושבת מול מאפרה והסיגריה בידה. לידה צלחת של פרות הדר חתוכים. היא התחילה את הבוקר ואני סגרתי את החלון.

מלחמה שקטה וקרה מתנהלת בינינו. איך שאני מרגישה שהיא מעשנת – אני סוגרת את החלון. לא ברעש גדול, אלא בעדינות. בחצי השנה האחרונה שהיא גרה מתחתי, היא בוודאי כבר שמה לב לתופעה הזו, שהעדרה נוכח רק כשאנחנו לא בבית. וכך היא מעשנת ואני סוגרת. ושוב פותחת בזהירות. ושוב סוגרת.

כמה מפתיע שהיום, אחרי כל הידע שנצבר, יש עוד מעשנים רבים כל כך.

אבל מה יכול להפתיע אצל אישה, שעברה כנראה את השישים, שהאוטו שלה ורוד, ומלא דפיקות קטנות ועיקומים. אם היא שומרת ככה על האוטו – למה שתשמור על עצמה טוב יותר?

תגובה אחת to “בוקר של כיפור”

  1. aida Says:

    אני יודעת טוב מאוד מה זה שכנים …
    את צודקת במאה האחוזים .
    אני עישנתי כ-30 שנה והצלחתי להפסיק מהיום למחר בלי שום עזרה ,
    כבר עוד מעט 10 שנים שאני לא רק שלא מעשנת ,גם לא סובלת את הריח בדיוק כמוך.
    נדיר מאוד המצב בו הכל מ-ע-ו-ל-ה עם השכנים .
    אפשר לחשוב חיובי בכל מצב ,אם ממש מתעקשים.
    למשל אפשר לחשוב שהשכנה הזאת גורמת לך לעשות קצת התעמלות ☺.
    בימים האלה שלא היה ל י מחשב ,הזרתי לאהבה הראשונה שלי ,לקרוא ספרים.
    על העצה שכתבתי קראתי בספר הנהדר (לדעתי ) :
    "היפנוזה עצמית" – בראן מ' אולמן ו- פיטר ט' למברו .
    דרך אגב ,יש שם פרק "להפסיק לעשן" , "למנוע נדודי שינה " , "להקל כאבים והתקפים" ועוד.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: