חברים נוסעים לחו"ל, יוצאים לחופשה או מתכננים אותה. היום אמרה לי המצילה בבריכה שגם היא מתכוונת לצאת מהארץ באוגוסט. לא ברור מי נשאר, אבל אני אחת מהן: לא מתכננת שום תנועה לכיוון שדות תעופה עמוסים, מטוסים שמגישים אוכל סינטטי ומצופפים אותי.
המקום היחיד שהייתי אולי נוסעת אליו הוא סקנדינביה. יכול להיות שיורד שם גשם, אולי קריר ונעים.
אבל אני כאן, ממשיכה להכין את החומר על פרויקט רוזי, כשהמאורר מכוון היטב. אני מתעמלת ושוחה יותר בתנאים הכי ממוזגים שיש, ותופסת עצלנות שכוללת ימים של מנוחת צהרים – אם רק אפשר.
ויש גם שעות לנכדים, שהולכים וגדלים, ומתחילים בתהליכי החיול. אחד מהם ליויתי למיון חובלים בתל השומר, את האחרת אלווה מחרתיים.
ובתוך כל המלפפונים והחום והעצלנות, מעציבה אותי מאד השכחה של תינוקות במכוניות נעולות. כמעט לא מובן. וצריך להקים קול זעקה: מסוכן לשכוח, מסוכן להיות מפוזר, מסוכן לשנות תפקיד ושגרת יום.
פיזור דעת בשילוב העובדה שלכל משפחה שתי מכוניות, ילדים שקטים, והרבה משימות. ואפשר כנראה לצפות למקרה הבא. לצערי.
החיים בארגונים 
יולי 15, 2013 ב- 3:47 pm |
אתי יקרה, גם אני נשארת בארץ… שיהיה לך קיץ נעים עם הרבה הנאה ונכדים.
תמיד שאני קוראת על הילדים שנשכחים כי ההורים נסעו לעבודה זה מעורר בי מחשבות על המקום הגדול מידי שהעבודה תופסת ואיך שוכחים הכל כשמגיע הטלפון מהעבודה..
עצוב. קיץ נעים יעל.
יולי 15, 2013 ב- 8:39 pm |
תופסת עצלנות וממשיכה בפרויקט רוזי? לא מסתדר ביחד.
אגב, הספר מוצא חן בעיני יותר ככל שאני מתקדם בו.
יולי 16, 2013 ב- 3:10 am |
יעל יקרה! כן, החיים כל כך יקרים, אני בטוחה שגם להורים האלה, והלב נחמץ לתחרות הגדולה שיש לעבודה עם החיים של הילדים. נורא.
ויאיר: כן. אני מרגישה עצלנית,..
אני שמחה שאתה נהנה מרוזי.
מי האבא? אתה כבר יודע?
יולי 16, 2013 ב- 3:32 am |
ותודה, יאיר, על שגילית את הטעות בכותרת הפוסט – כמו שאתה רואה – תיקנתי.
יולי 17, 2013 ב- 5:14 pm |
גם אותי מטרידה המחשבה על המקרים היותר מדי קשים של תינוקות הנשכחים
ברכב.
הנה מצאתי כמה עצות כנגד התופעה הבתי מובנת הזאת :
http://ofanan.com/2013/07/17/%D7%9E%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9A-%D7%90%D7%95%D7%A4%D7%A0%D7%9F-%D7%9B%D7%9A-%D7%9C%D7%90-%D7%AA%D7%A9%D7%9B%D7%97%D7%95-%D7%AA%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%A7-%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%91/