שימוש בתרגילים במהלך הנחיית קבוצה

להלן מסקנות שהגיעו אליהם ליברמן, יאלום ומיילס (מתוך ספרו של ארווין יאלום, "טיפול קבוצתי: הלכה ומעשה", עמ' 462):

1. מנחים שהשתמשו בתרגילים רבים הם פופולריים בקבוצותיהם.

2. חברי קבוצות עם מירב התרגילים הגיעו לתוצאות פחותות באופן מובהק מחברי הקבוצות שבהן המנחים השתמשו במספר תרגילים קטן יותר.

מכאן נובע: אם את/ה רוצה להביא את הקבוצה לחשיבה שאת/ה  מנחה מוצלח/ת – חשוב להשתמש בתרגילים רבים מתוכננים מראש. אם את/ה רוצה להגיע לתוצואת טובות – חשוב לזכור שהסתמכות מוגזמת על טכניקת התרגילים – מרחיקה את התוצאה הרצויה.

אחד הדברים שלמדתי במהלך עבודה לפי גישת הגשטלט, שאין צורך בתרגילים מובנים ומוכנים מראש. הקבוצה עצמה יוצרת את האתגר ואם יש צורך בזה – גם את התרגיל. הכי חשוב (וגם על זה כותב יאלום), לראות את ה"כאן ועכשיו" ולעבוד מתוכו. ואם יוצא מזה גם תרגיל – יופי. אבל לא הכל – תרגיל.

אני מוצאת בין הסטודנטים שלי, אנשים רבים שמחפשים את התרגיל, כיוון שהתרגיל מוריד חרדות… מהמנחים. אומרים לי, למשל: "יש לך אולי תרגיל מתאים לפתיחה?"  בקבוצה – הרי ממש לא ברור מה יקרה… תמיד מחכות ההפתעות. התחושה היא שאם אני באה עם משהו שהוא ברור לי – יש לי עוגן. וזה נכון ולא פסול, רק צריך להיזהר מעשיית העבודה כולה – רצף של תרגילים.

 

 

14 תגובות to “שימוש בתרגילים במהלך הנחיית קבוצה”

  1. יורם דובובסקי Says:

    ועוד כלל חשוב: לקשור את התרגיל לתוכן, ולעבד אותו. אחרת מרוב עצים לא נראה את היער.
    ולא לקרוא לתרגיל משחק!

  2. benziv Says:

    ברור, אם אין כוונה לעבד שום דבר – אין צורך להתחיל.
    אלה שאני פוגשת מדברים על תרגיל ולא על משחק. ייתכן שהם כבר יודעים שזה לא משחק…

  3. יהודית Says:

    זה בדיוק הדבר שאני מתלבטת בו כרגע.
    אני מתכננת איזו סדנא שבאה לאחר הרצאת הפתיחה וחשבתי לעצמי: מתוכנן או לתת לאנשים להתבטא באופן חופשי לגבי מה שלקחו מן ההרצאה?
    והנה את באת עם הפוסט שלך וההחלטה נפלה…

    המון תודה

  4. benziv Says:

    בשנים האחרונות אני נוהגת לפעמים כך: מציגה את עצמי בקצרה. שואלת את האנשים איך הם רוצים לפתוח. בד"כ מתקבלות הרבה הצעות ובד"כ אין אחת ש"לוקחת". בסופו של דבר אני מציעה שאנשים יחציגו את עצמם עפ"י ההצעות שעלו בחדר. כלומר, אחד יכול לספר את מקור השם שלו והשני יכול להגיד משהו על העבודה שלו. מה שעלה.
    הרווחים שלי:
    שומעים את קול הקבוצה, ואנשים מדברים.
    האחריות היא עליהם ובעצם זה חלק מהחוזה הפסיכולוגי – האחריות היא לא רק שלי.
    ועוד, ועוד.

  5. benziv Says:

    עוד משהו… דיברתי על פתיחה ללא הרצאה .

  6. יהודית Says:

    הבנתי את זה
    אני לקחתי את הרעיון למקומות שלי…

  7. benziv Says:

    יופי! ככה צריך שיהיה. כמו בפלדנקרייז או בגשטלט…

  8. Zvika Roll Says:

    כמה שזה נכון. אני מוצא את עצמי עם השנים משתמש פחות ופחות בתרגילים. למדתי לסמוך על ה"כאן ועכשיו" כמו שאת אומרת, זה יוצא יותר אוטנטי, וגם פחות משעמם (אותי, לפחות).

  9. benziv Says:

    נכון. אהבתי את ה"פחות משעמם". זה מוציא את היצירתיות שלנו – לאור!

  10. יורם דובובסקי Says:

    נכון. גם אנחנו צריכים לא להשתעמם.
    אני לעיתים לא מתחיל בהצגה עצמית שלי, אלא זורק משפט או נושא לחלל האוויר, על מנת לגרות ולפתוח אנשים.
    בדרך כלל העובדה שאיני מציג עצמי בהתחלה יוצרת סקרנות שממקדת את האנשים ואפשר להוביל אותם לכיוון הרצוי, בהתאם לנושא. ויש כאלו שזה מרגיז אותם.
    ה-HERE & NOW מבוסס הרי בדרך כלל על הניסיון שלנו.

  11. shery Says:

    מאוד מסכימה עם יורם , אין כמו פתיחה עם משפט מפתח חזק או סיפור קצרצר לאוויר עוד בטרם ההצגה העצמית ליצירת סקרנות, עניין ושיתוף של המשתתפים.
    מסכימה עם אתי שבריבוי תרגילים מאבדים מהאפקטיביות שלהם ודי באחד אך לא בפתיחה אולם לא מסכימה שהוא יהיה בשלופ בגלל ה"כאן ועכשיו" למרות הניסיון.
    כל תרגיל חייב להיות קשור לנושא ולתוכן שבא להעביר מסר ולכן חייב להיות מתוכנן ולאו דווקא בגלל העוגנים [ שזה גם חשוב לפעמים] אלא בגלל התכנון, הארגון והסדר למרות שיש לפעמים שינויים בלתי צפויים בגלל ה"כאן ועכשיו" ואז מפעילים את היצירתיות כדי לשמור על המסגרת המתוכננת.

  12. benziv Says:

    גם תרגילים שמועברים ב"כאן ועכשיו" אינם תרגילים בשלוף. יש טכניקה מיוחדת לבנות אותם, בשיתוף עם הקבוצה.

    ההערה שלך אומרת לי שאני עובדת יותר תהליכי.
    זה הכל.

    כשהייתי מאד צעירה, התפעלתי ממומחים בינלאומיים שבהם פגשתי, שעשו מה שאני חשבתי "מעשי כשפים" של ממש. עם השנים למדתי וגיליתי שהכל מיומנות. ולהם הייתה מיומנות גבוהה בנידון.

    במשך השנים התאהבתי בזה. ועדיין, אני משתדלת מאד שלא להגזים…

  13. Hen Voda Says:

    שלום! אפשר לקבל בבקשה עצות לפתיחת הנחייה בנושא חשיבות הקירבה במכירות? אני חדש בתחום ואשמח לקבל רעיונות! תודה!

  14. benziv Says:

    לא, לא בגלל שאני לא רוצה, אלא בגלל שלעשות את זה – יהיה שטחי מידי. כדי לייצר קרבה צריך כנראה לעבוד קצת ואין קסמים בעניין הזה.

    הדבר היחיד שאני כן יכולה להציע הוא שתשאל את המשתתפים את השאלה הזו , כלומר, להגיד להם משפט כמו: במכירות חשובה מאד תחושת הקרבה, האם תוכלו להציע תרגיל להדגשת עניין הקרבה? אחרי שתשמע כמה הצעות – בחר אחת – ולך איתה לביצוע.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: