אברהם סוצקובר 1913-2010

אברהם סוצקובר נפטר. והוא כמעט קרוב משפחה שלי. לא קרוב בקרבת דם, ולא קרוב מסיבות של נישואין אלא בגלל שהוא אחד ששרד. שרד את מאורעות השואה: הגטו, היערות. ביצירתו שרד את המאמץ למחוק את הגולה ולהשכיח את האידיש.  היה קומוניסט, הגיע ארצה  כיוון שהיה לו אח שחי כאן. לא ממניעים ציוניים. איכשהו מזכיר לי את אבי, כי אבי ידע אותו וציטט אותו. אני כבר לא הכרתי. אני ידעתי עליו כמו שיודעים על דוד רחוק. באותץו אופן כמעט ידעתי על שלום עליכם, אם כי טוביה החולב ושיעורי הספרות קרבו אותו אלי יותר. האיש מסמל את אחרוני האנשים שבאו מהפזורה ההיא, דוברת האידיש, השפה עליה גדלתי ואת נימיה הכרתי ואלה הולכים ומשתכחים ממני היום.

סוצקובר ערך את ה"די גולדענע קייט", כתב עת באידיש. קיבל את פרס ישראל. בארץ כתב על נופיה ומאורעותיה. להלן שיר שמצאתי – לדוגמא. והוא שיר מקומי. לא שיר משם, אם כי הוא מביא גם את הגעגוע הישן:

שלוש מאות חמורים טעוני שירים,
– כך מספרת האגדה –
הוביל הפייטן שלום שבזי מתימן,
לארץ ישראל.

שלוש מאות חמורים עמוסי שירים.

ממול, במרחק מה,
רכב הפייטן על חמור לבנבן.
מרחף כציפור בין דפי ´שיר השירים.´

פייטן שבזי.
קנאתי נתונה לך.
חמוריך לשווא לא הלכו.
בחתונות הנכדים נשמעים הצלילים,
כצלילי פעמונים, מוזהבים.
על כנפי יונים, עטורים.

רק האתונות שלי,
ללא עקשנות ודבקות במטרה,
לא עמדו במעמסה.
להביא את שירי ליעדם

– – – – –
תרגום חפשי.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: