פערים פורטוגליים

מחלון החדר שלי רואים את האוקיינוס. הוא שקט וסולידי.

בחדר האוכל של המלון רואים את המוצרים שהוא מחביא במימיו: תמנונים, צדפות ועוד. מהנקודה הזו שאני נמצאת בה העושר בולט: מים, דקלים, ומיני מזונות. אפשר לשבת במרפסת הקטנה.

אני נהנית וחושבת על הפערים.

אתמול בערב, ארבעה מלצרים משרתים קבוצה של שבעה (אנחנו).

ליד השולחן אני חושבת על הפערים ומורחת על פרוסות לחם דקיקות – פאטה כבד.

אי אפשר לשכוח את הפערים.

בקבוצה נמצאים אנשים מארצות שונות. חלקם אסורים בקשר משני הכיוונים.

הם חביבים מאד, האנשים.

 

ואני חושבת על הפערים. פערים ופערים, ועוד פערים.