ושוב אני מתחילה שנה חדשה של לימודים

אוהבת את המצב הזה. אני נכנסת לכיתה. מעבר לשולחן רחוק מתבונן בי איש עם שיער לבן, ומשקיע במבט עוד מחשבה. הוא מחייך ואני מזהה חבר לעבודה, לשעבר, ומחייכת אליו. הוא שמר לי כסא כי ראה ברשימה שאני במשתתפים.

בהפסקה נעבור ברפרוף זה על חיי זה ואתעצב בשבילו. לא, אי אפשר לספר את שנודע לי. החיים מטורפים ומובילים אותנו בשבילים שלא פיללנו, אני אומרת לעצמי. אבל עוד לא ידעתי את זה כשהתישבתי לידו, כי מיד התחלנו ללמוד.

בינתיים מתחיל סבב הכרות ואני מגלה עוד חברים ממקומות אחרים. איך כולם מתקבצים לשם, ורוצים ללמוד איך לכתוב מאמרים?

http://www.mofet.macam.ac.il/rashut/kidum/interests/qualitative/Pages/writing.aspx

בצהרים, הפסקה, כריכים ושוב הרצאה למטה, בקומת המרתף. מעולה. מהו מחקר איכותני? זאת השאלה.ואיזה סוגי סוגות יש בו?

אחרי הפסקה נוספת אני עולה לקומה  השלישית. שוב מופתעת מחברות ומכאלה שעוד לא חברות, אבל אולי תהיינה. הקבוצה מגוונת, הנשים בה עושות דברים מופלאים. מצב הרוח שלי שנעכר בגלל החדשות של מכרי – משתנה. הכאן ועכשיו לוקח את הכל ומנצח את מה ששמעתי לא מכבר. אני פתוחה ללמידה.

http://www.mofet.macam.ac.il/rashut/kidum/interests/qualitative/Pages/perush.aspx

אחרי השעה 17:00, שש שעות אחרי שהתחלתי את היום – שם, ארזתי את חפצי ונסעתי הביתה. בדרך קניתי מתנות. הנכד שלי יהיה בן 18. מתה עליו. קניתי אייפד. הנכדה שלי תקבל רק פרס ניחומים. עגילים. כרגע היא באילת.

מחר אני בת 67 וזה כיף גדול. מסופקת מהחיים וממה שאני עושה עכשיו. 

שלא יגמר לעולם.