אתמול כתבתי על נסיעתי לתורכיה. אוגוסט החם יומר באוגוסט קריר יותר, אפילו אפשרי שיהיה גשום. ובין לבין ההוראה, אצא לי לטייל בעיר היפה הזו, איסטנבול.
אסתובב בערב בין הדוכנים שמוכרים תפוחי אדמה ממולאים "לפי בקשתך" בכל מיני סלטי מיונז וצבעוניים אחרים (לא אגע בהם, אבל אראה אותם), ואפגוש שוב את האישה עם הארנבת שעומדת מוכנה לומר לי מה יהיה מזלי. ייתכן שאשב קצת ממש על גדות המים, ואולי אסתכל בספינות הבאות והולכות שם, כולן נראות שוקקות חיים.
בימים אדבר על: מעגל ההתנסות, טיפול בהתנגדויות ועבודה בקו.
אשב מחוץ למעגל ואסתכל על קבוצה שיושבת בתוך קבוצה, כשהמנחים שלה מתחלפים, את ההערות שלי ארשום על הנייר, ובמעין טקס חגיגי, נעצור כל רבע שעה ואמסור את עדותי.
אני אוהבת את איסטנבול שלי ביום, בין כללי הגשטלט והשפה האנגלית, ובלילה – ליד המים.
אחרי כל זה, אארוז את חפצי, ואשמח מאד לשוב הביתה.
עוד מעט…
מאי 30, 2008 ב- 8:33 pm |
אוי, את עושה לי געגועים לאיסטנבול
אני מאד אוהבת את העיר הזאת
מאי 31, 2008 ב- 2:55 am |
והיא יחסית קלת השגה.